הסיבות לאי-פוריות הן מגוונות, ונחלקות לקבוצות שונות בהתאם לרקע שלהן:

תת–פוריות על רקע ביוצים לא סדירים

מחזורים חודשיים סדירים לרוב מצביעים על ביוצים סדירים, בעוד שאי סדירות במחזור החודשי עשויה להצביע על הפרעה בביוץ. המרכיב הביוצי הוא בין הסיבות הנפוצות ביותר לאי-פוריות.

מהו ביוץ?

בתוך השחלות ישנן זקיקים שחלתיים רבים – שקים קטנים המכילים את הביציות. בתחילת המחזור החודשי קבוצה של  זקיקים, ובתוכם ביציות, מתחילים להתבגר ולהתפתח. בערך שבועיים לאחר מכן הביצית הדומיננטית והבוגרת ביותר פורצת החוצה מהזקיק המוביל אל מחוץ לשחלה. זהו למעשה הביוץ, שחרור של ביצית מהשחלה.

הביצית יוצאת מהשחלה אל תוך החצוצרה. הזרע מגיע אל החצוצרה וממתין להגעתה של הביצית, חודר את הביצית ומפרה אותה. זהו תהליך ההפריה. מכאן הביצית המופרית ממשיכה במסעה אל תוך הרחם, שם היא תשתרש בחלל הרחם ותחדור אל תוך אחת מדפנות (קירות) הרחם.

כאשר ביוץ, הפריה והשרשה קורים באופן תקין – מתחיל הריון. לעומת זאת, כאשר קיימים שיבושים כלשהם בהליך הביוץ, ההפריה או ההשרשה – ייתכן שיצוצו בעיות פוריות.

אי–פוריות על רקע מרכיב מכני

היסטוריה של הפלות קודמות, גרידות חוזרות, דלקות באגן או ניתוחים באזור האגן עשויה להצביע על בעיית פוריות מכנית. גם כאשר אין חשד ספציפי, אך טיפולי הפוריות נכשלים מספר פעמים – מומלץ לשלול  אפשרות לבעיה מכנית. אלו נחלקות לשתי אופציות עיקריות:

חצוצרות:

כשהכל תקין, לאחר הביוץ מגיעה הביצית מהשחלה אל החצוצרה, שמהווה את הדרך המקשרת בין השחלה לחלל הרחם. הזרע מגיע גם הוא אל החצוצרה מהנרתיק, ושם השניים נפגשים לראשונה. חסימה חלקית או מלאה של אחת או שתי החצוצרות, הידבקויות סביבן או בתוכן – כל אלו עלולות להפריע למעבר הביצית בדרכה לרחם ולמפגש החשוב עם הזרע. ליקוי מכני שכזה פוגם בתהליך ההפריה.

במקרים נפוצים פחות, ליקויים בצוואר הרחם (למשל מפרוצדורות ניתוחיות שנעשו בעבר) או ריר צמיג במיוחד (הנובע ממחלות שונות), יכולים גם הם למנוע מהזרע להגיע ליעדו הסופי, ובכך לפגוע בתהליך ההפריה.

בדיקות היסטרו-סלפינגוגרפיה-HSG (צילום רחם), ו/או הידרוסונוגרפיה (הזלפת חומר אקוגני או מים סטריליים תחת הדמיית אולטרסאונד), הנן דרך יעילה לבדוק את עבירות החצוצרות.

רחם:

השרשת העובר מתרחשת בחלל הרחם, ברירית המצפה אותו. אנדומטריום (רירית רחם) בעובי ו\או מרקם מסוים חיוניים להשרשה נאותה של הביצית המופרית המגיעה מהחצוצרה. כל ליקוי באנדומטריום – הידבקויות, פוליפ, פגיעות מכניות (מפעולות תוך-רחמיות קודמות כגון גרדות) יכול לפגוע בתהליך ההשרשה התוך-רחמי.

בדיקת היסטרוסקופיה היא בדיקת הבחירה להערכת חלל הרחם. ניתן גם להוסיף ולהיעזר באולטרסאונד תלת-ממדי להדמיית מבנה וחלל הרחם.

אי–פוריות על רקע מרכיב זכרי

תת-פוריות יכולה להיגרם גם על רקע מרכיב זכרי. בעוד שגיל הוא גורם משפיע על פוריות האישה, רוב הגברים פוריים עד סביבות גיל 60, על אף שיצור הזרע מתחיל לפחות סביב גיל 40 (והיום נקשרות תסמונות שונות בגיל אבהי מבוגר).

הבעיות הנפוצות ביותר הן ספירת זרע נמוכה, תנועתיות נמוכה של תאי הזרע, מורפולוגיה ירודה של תאי הזרע או היעדר זרע. הסיבות לאלו כוללות פגם מולד או נרכש, תסמונות גנטיות שונות, בעיות הורמונליות, דליות בוורידי האשכים (וריקוצלה), מחלה או זיהום, הרגלי סגנון חיים (עישון, צריכת אלכוהול, מאמץ פיזי מוגזם ואחרים) ועוד.

אי–פוריות על רקע בלתי מוסבר

תת-פוריות בלתי מוסברת מאובחנת כאשר כל הסיבות שצוינו לעיל (ביוצית, מכנית או זכרית) נשללו. אבחנה זו תינתן, כמובן, לאחר בירור יסודי, ורק לאחר ששאר האופציות נשללו בצורה מיטבית.

חשוב לציין כי הסיכויים לכניסה להריון של זוג הסובל מתת-פוריות בלתי מוסברת דומים לאלו של זוגות בעלי תת-פוריות הנובעת מסיבות אחרות.